כמעט ולא תמצאו אדם שנמנע מלבטח את עצמו בתחומים שונים כדי להקים רשת ביטחון לנסיבות בלתי צפויות. קשת פוליסות הביטוח משתרעת משמירה והגנות עבור חופשות בחו"ל ועד הפחתת הסיכונים כלכליים במצב של בעיות בריאותיות ותאונות עבודה. אך הפוליסות המוכרות והמסקרנות ביותר, שנוגעות כמעט לכל אזרחי ישראל הם פוליסות ביטוח הרכב.
כאשר רוכשים רכב חדש או רכב בעל שווי גבוה וערך מיוחד, סוכני הביטוח דוגלים ומשווקים לרוב פוליסות ביטוח מקיף כמגן חיוני מפני תרחישים שבהם ההשקעה המשמעותית במכונית עלולה להתפוגג לנוכח גניבה או התנגשות קשה.
לעומת זאת, עבור אלה שנוהגים בכלי רכב ישנים יותר, הנרטיב השיווקי של סוכני הביטוח עובר לכיוון חיוניות ביטוח צד שלישי, למקרה של תרחיש של נזק עבור רכב שנפגע על ידך.
הרציונל המוצג הוא לרוב כך: "תאר לעצמך מצב שבו אתה מתנגש ברכב מרצדס, האם אתה יכול לשאת בעלויות התיקון המופרזות של רכבים יוקרתיים כאלה? אתה חייב לבטח את עצמך בביטוח צד ג'".
עם זאת, תחום ביטוח הרכב טומן בחובו תהיות רבות. לכאורה, זה נראה תחום שבו חברות הביטוח קוצרות באופן עקבי תגמולים משמעותיים, ללא תמורה הוגנת.
ניקח כמה תרחישים נפוצים לדוגמא:
נהג חדש, משלם עלות ביטוח גבוה יחסית.
התירוץ: הוא חדש על הכביש והסיכויים שלו לבצע תאונה ועקב כך לבצע מימוש של הפוליסה – גבוה יותר.
דוגמא נוספת: כאשר נהג ותיק יותר אך ללא עבר ביטוחי רצוף בשנים האחרונות צריך לבטח את הרכב – המחיר גבוה יותר.
התירוץ: הנהג "חלוד" על הכביש, הוא צריך לנהוג ברציפות לפרק זמן של 3 שנים ברציפות ורק לאחר מכן, יהיה ניתן לשקול להפחית את דמי הביטוח. כמו כן, לחברות הביטוח אין יכולת לזהות דפוס התנהגות עבור אדם זה ואין יכולת להעריך האם יש פוטנציאל גבוה יותר מהממוצע לתביעת הפוליסה ע"י אדם ללא רצף ביטוחי.
מקרה נפוץ נוסף: כאשר נהג ותיק בעל עבר ביטוחי רצוף מפעיל את פוליסת הביטוח שלו עקב תאונה או גניבה, הפרמיה החודשית מתייקרת לו ברוב המקרים בשנים הבאות והוא חשוף למצב שאף חברה לא תרצה לבטח אותו בעתיד אם כמות התביעות שהוגושו על ידו "גבוה".
והמקרה הקלאסי ומאוד נפוץ שפשוט אומר דרשני: כאשר נקלעים למצב של תאונה, וברור שיש צד אשם ( שזה בעצם מקרה קלאסי עבורו הלקוח ביטח את עצמו בפוליסת ביטוח), לרוב האנשים מעדיפים שלא לערב את חברת הביטוח מחשש לעתיד לבוא, והצד הפוגע מפצה את הצד הנפגע באופן פרטי.
האם אנו בטוחים כאשר יש לנו פוליסת ביטוח ? האם אנו מנצלים את זכותנו במימוש פולסית הביטוח במאני טיים ללא כל חשש? האם אנו נפסיד בעתיד רק כי הפעלנו את פוליסת הביטוח שרכשנו במיטב כספנו ?
העניין הזה מקומם. העניין נשמע כמעין "בדיחה" לא מוצלחת על חשבון הציבור וזה צריך להיפסק, ודורש התערבות ממשלתית. לא ייתכן מצב שבו מבוטחים חוששים לתבוע את חברת הביטוח כי העניין ירע את התנאים שלהם בעתיד בחברות הביטוח. לא ייתכן שאדם רכש פוליסת ביטוח ולא יממש אותה ברגע האמת עקב ההשלכות.
בדיוק עבור זה, הצרכנים רכשו את פוליסת הביטוח. כדי שיהיה להם גב ברגע של תרחיש שמכוסה על ידי הפוליסה.
כאשר בוחנים את יחסי הכוחות, מהצד האחד – הצרכן הבודד והפשוט ומהצד השני – חברות ענק עם יכולות ואמצעים גדולים.
חברות הביטוח בישראל – הינן מהחברות הגדולות בכלכלה הישראלית. זרועות התמנון של כל החברות נפרסות להמון נישות בתחום הפיננסים, ונוגעות כמעט בכל אזרחי ישראל. הם מנהלים לנו את כספי הפרישה, את קרנות ההשתלמות והגמל, רוכשים באמצעות כספי הציבור עוד חברות גדולות במשק , וגם אותם הם מנהלים בכדי למקסם את רווחי החברות הנרכשות, דבר היוביל לתשואה ורווחים נוספים עבור חברות הביטוח.
הכוח שנצבר וטמון אצלם חסר רסן, וכאשר גופים ענקיים כאלה עומדים אל מול האזרח הפשוט, ברור לכולם מי הצד המנצח.
באופן אישי, אשתף את החוויה האישית שלי בשנה האחרונה ברכישת פוליסת רכב.
רכשתי רכב, ישירות מהיבואן, ורכשתי בנוסף פוליסות ביטוח חובה ומקיף. העלות הסתכמה בכ3000 שקל.
יש ברשותי עבר ביטוחי רצוף, ללא תביעות וללא תאונות.
ילד טוב ירושלים.
לאחר שנה – הייתי צריך לחדש את הפוליסות, ובאמת ובתמים הייתי בטוח שאשלם את אותו הסכום פחות או יותר.
להפתעתי גליתי שהפוליסה התייקרה ב 800 שקל.
נציגת חברת הביטוח הסבירה שהפרמיות התייקרו לכולם, ואין מה לעשות.
עלו במוחי תהיות ושאלות כיצד נוצר מצב שערך הרכב ירד משמעותית מאחר ורכשתי אותו ישירות מהיבואן במחיר מלא, ובכל זאת העלות החודשית שלי עבור הביטוח התייקרה. אך זרמתי בסופו של דבר לאחר שבחנתי את הנושא והבנתי שלא אוכל לקבל הצעה טובה יותר מחברה אחרת.
עברה לה עוד שנה, צריך לחדש שוב את הפוליסה, והפלא ופלא – עלות הביטוח שוב התייקרה והפעם בסכום של 1000 שקלים. ולא, לא הייתה לי ברירה והייתי חייב לחדש את הביטוח כי לא היו הצעות טובות יותר במקומות אחרים.
וזה מדהים שערך הרכב ירד בעשרות אחוזים אך למרות זאת – עלות הכיסוי עבור נזק לרכב רק התייקרה.
הייתי "יכול" לקבל מצב שבו העלות מתייקרת – בהנחה שאני באמת מקבל תמורה בעת הצורך מחברות הביטוח. אך ניכר לעין וברור באופן מובהק כמעט לכל אדם שאין תמורה ראויה בשעת הצורך, מאחר וגם אם אקבל פיצוי כספי אם אממש את הפוליסה ברגע האמת, אשלם בשנים הבאות סכומים גבוהים הרבה יותר, עבור אותה פוליסה וכך אכסה את עלות הפיצוי עבור חברות הביטוח. כך שבטווח הארוך – לא באמת הרווחתי.
וזה אומר דרשני, עבור מקבלי החלטות, מבקר המדינה, שרים וחברי כנסת.