בעלות על מועדון כדורגל – עסק טוב ?

האם רכישת מועדון כדורגל משתלמת מבחינה כלכלית?

בתחום הבעלות על קבוצות כדורגל, ההחלטה לרכוש מועדון אינה רק עניין של תשוקה למשחק, אלא גם השקעה כספית משמעותית. הבעלות על קבוצת ספורט הפכה למין סמל סטטוס של אנשי עסקים רבים, ומושכת את עשירי העולם לתחום למרות שבשנים האחרונות אנו עדים לסיפורים מרתקים של פשיטות רגל של קבוצות כדורגל ובעליהם. האם יש היגיון כלכלי במהלך של רכישת קבוצת כדורגל ? 

מקור תמונה: pexels.COM
בכדי להבין את הרציונל הכלכלי העומד מאחורי המהלך של רכישת קבוצת כדורגל, נצטרך להבין את מבנה ההכנסות של מועדון כדורגל הבנוי על זרמי הכנסה שונים, אשר ניתן לסווג כדלקמן:
 
1. הכנסות מימי המשחק: זה כולל הכנסה ממכירת כרטיסים, חבילות אירוח וזיכיונות אצטדיונים בימי משחקים. מועדונים מצליחים עם רמות נוכחות גבוהות יכולים לייצר הכנסות משמעותיות מיום משחק.
2. הכנסות משידור: הכנסה מעסקאות זכויות שידור, הן מקומיות והן בינלאומיות, הן מקור הכנסה עיקרי למועדוני כדורגל. הסכמי זכויות טלוויזיה למשחקי ליגה, תחרויות גביע וטורנירים אירופיים תורמים לבריאותו הכלכלית של המועדון.
3. הכנסות מסחריות: זה כולל עסקאות חסות, מכירות מרצ'נדייז ושותפויות עם מותגים. מועדונים יכולים לייצר הכנסה משמעותית באמצעות חסויות על חולצות, זכויות שמות לאצטדיונים והסכמי רישוי לסחורה.
4. העברות שחקנים: רווחים מהעברות שחקנים, במיוחד עבור כישרונות צעירים שפיתח המועדון, יכולים לתת דחיפה משמעותית לכלכלת המועדון. מכירת שחקנים ברווח היא נוהג מקובל בענף הכדורגל.

5. כספי פרסים ובונוסים לביצועים: תחרות בליגות מקומיות, תחרויות גביע וטורנירים יבשתיים יכולה להוביל לפרס

סיפור הצלחה:

רומן אברמוביץ', המיליארדר היהודי ממוצא רוסי, רכש את צ'לסי ב-2003 והפך את המועדון למעצמה בכדורגל האנגלי והאירופי. ההשקעות שלו בשחקנים, במתקנים ובניהול הביאו למספר רב של תארים וניצחונות בליגת האלופות, והפכו את צ'לסי למותג עולמי. המועדון נרכש בעלות של כ 140 מיליון ליש"ט, מתוכם כ 80 מיליון ליש"ט שימשו לכיסוי חובות. 
לאחר שנים רבות של הצלחה מרובה בפן המקצועי וכן בפן הכלכלי על ידי צמיחת שווי הקבוצה בצורה ניכרת, אברמוביץ נאלץ למכור את המועדון ברווח גבוה מאוד, אותו התחייב לתרום. בעקבות פלישת כוחות רוסים לאוקראינה ולאחר מכן הטלת סנקציות על אוליגרכים רוסים, כולל אברמוביץ', הוא התמודד עם פיקוח ולחץ מוגברים בשל קשריו ההדוקים עם ממשלת רוסיה והנשיא ולדימיר פוטין. בתגובה לסנקציות אלו וללחץ הגובר, הודיע אברמוביץ' על החלטתו למכור את הקבוצה, לטד בולי במחיר של 4.25 מיליארד ליש"ט!

הדרך לצמיחת העושר של רומן אברמוביץ' וצ'לסי :
1. השקעה והצלחה:
ההשקעה של אברמוביץ' בצ'לסי והזרמת כספים להעברת שחקנים, פיתוח תשתיות ושיפורים תפעוליים. בבעלותו, צ'לסי השיגה הצלחה יוצאת דופן על המגרש, וזכתה במספר רב של תארים בפרמיירליג, גביעים אנגליים וליגת האלופות של אופ"א.
2. צמיחה מסחרית:
הבעלות של אברמוביץ' משכה ספונסרים, הגדילה את קהל המעריצים העולמי והגדילה את ההכנסות המסחריות באמצעות שותפויות ותמיכה. ערך המותג והסחירות של המועדון עלו, מה שהוביל לעסקאות משתלמות ולהגדלת זרמי ההכנסות.
3. העברות שחקנים:
פעילות ההעברות של צ'לסי תחת אברמוביץ' כללה החתמות ומכירות בפרופיל גבוה, שהניבו רווחים מעסקאות שחקנים.
גיוס שחקנים אסטרטגי שיפר את הביצועים והסחירות של הקבוצה, תרם להצלחת המועדון ולצמיחה פיננסית.
4. תשואות כספיות:
ההשקעה של אברמוביץ' בצ'לסי הניבה תשואות ניכרות, כאשר הערכת השווי של המועדון גדלה משמעותית עם השנים.
היציבות הפיננסית של המועדון והצלחתו בבעלותו שיפרו את מעמדו בשוק ואת יכולותיו לייצור הכנסות.
מקור תמונה: pexels.COM

הבעלות של רומן אברמוביץ' על צ'לסי מדגימה מקרה שבו ההשקעה והניהול האסטרטגי של הבעלים תרמו באופן משמעותי להצלחת המועדון, לצמיחה הפיננסית ולהגדלת צבירת העושר. הצמיחה הכלכלית הגיעה יחד עם הישגים מקצועיים של הקבוצה אשר תרמו גם כן לצמיחה הכלכלית הגבוה.

ברצלונה גדולה מידי בכדי ליפול ?

אחד ממועדוני הכדורגל המעניינים ביותר מבחינה כלכלית בשנים האחרונות הוא  מועדון הכדורגל של ברצלונה.
ברור לכל חובבי הכדורגל שקבוצת ברצלונה, היא שחקנית מרכזית בטופ של הכדורגל העולמי, ההצלחה שלה במסגרות האירופאיות ובליגה הספרדית מדהימה, שחקני הקבוצה בעלי שם עולמי, כמות האוהדים גבוה, ובאמת בפן המקצועי – ברצלונה מדורגת גבוה מאוד. אך למרות כל זאת – מבחינה כלכלית, ברצלונה הסתבכה בשנים האחרונות ושקעה בחובות עתק. 

עסקאות בולטות בשנים האחרונות:
– העברות שחקנים: מכירה של ניימאר תמורת 222 מיליון יורו
– הסכמי חסות: סך ההכנסות מחסות נאמדות ב-300 מיליון אירו בשנה
– מכירות כרטיסים ומנויים: הכנסות ממכירת כרטיסים ומנויים הם בממוצע בסביבות 100 מיליון אירו לעונה
– הכנסות משידור: הכנסות מזכויות שידור מוערכות ב-200 מיליון אירו לעונה
 
מאידך

בתקופה האחרונה, ברצלונה מצאה את עצמה מתמודדת עם שורה של אתגרים פיננסיים אדירים שהעמיסו על היציבות הכלכלית של המועדון. אתגרים אלו נובעים משילוב של גורמים שהתכנסו ליצירת נוף פיננסי מורכב עבור הקבוצה.

אחת הבעיות העיקריות איתם התמודדה ברצלונה נוגעת לעלויות השכר שלה, המדורגות מהגבוהות בכדורגל האירופי. ההוצאה הגדולה של המועדון על משכורות ובונוסים של שחקנים עוררה דאגה, במיוחד לאור הפער בין עלויות אלו להכנסות המועדון. חוסר האיזון הזה במבנה השכר העלה שאלות לגבי קיימות המודל הפיננסי של ברצלונה והצורך בהתאמה גדולה יותר בין הוצאות להכנסות. יתרה מכך, ההתחייבויות ארוכות הטווח של ברצלונה לשחקניה הקיימים החריפו עוד יותר את הלחצים הפיננסיים העומדים בפני המועדון. העלויות הקשורות לחידושי חוזה, הארכות וסעיפים לשחרור הוסיפו לנטל הכספי, ודרשו ניהול קפדני כדי לנווט בצורה יעילה את ההתחייבויות השוטפות הללו.

יש להוסיף לבעיות אלו את ההשפעה הבלתי צפויה של מגיפת הקורונה אשר החריפה את הצרות הפיננסיות של ברצלונה. אובדן הכנסות מימי המשחקים, הכנסות מופחתות משידורים ופעילות מסחרית מוגבלת בתקופת הסגרים השפיעו באופן משמעותי על הבריאות הפיננסית של המועדון, והצריכו צעדים אסטרטגיים כדי למתן את ההשפעות השליליות של המשבר.

בנוסף לגורמים חיצוניים, סוגיות פנימיות בתוך המועדון, כולל דיווחים על ניהול כושל, אתגרי ניהול וסכסוכים בין צוות ההנהלה, סיבכו עוד יותר את הנוף הכלכלי של המועדון. מכשולים פנימיים אלה פגעו בקבלת החלטות ותכנון פיננסי יעיל, והדגישו את החשיבות של טיפול בבעיות ממשל פנימיות כדי להבטיח קיימות פיננסית ארוכת טווח.

גם ההוצאות המשמעותיות של הקבוצה על העברות שחקנים, הכוללות דמי העברה, עמלות סוכנים והוצאות נלוות, תרמו ללחץ הכלכלי של המועדון. ברצלונה רכשה שחקנים ( לדוגמא כמו קוטיניו וגריזמן בעלות של מעל 100 מיליון יורו כל אחד) , השקעות משמעותיות אלו ברכישות שחקנים הוסיפו לנטל הפיננסי הכולל, ודרשו גישה מאוזנת לגיוס שחקנים ולניהול פיננסי. יתר על כן, העלויות התפעוליות של המועדון, לרבות תחזוקת המתקנים, משכורות הצוות, הוצאות ההנהלה והוצאות תפעול אחרות, הגבירו ביחד את האתגרים הפיננסיים איתם מתמודדת ברצלונה. ניהול ההוצאות החוזרות הללו ביעילות הוא חיוני לשמירה על יציבות פיננסית והבטחת כדאיות המועדון לטווח ארוך בנוף כדורגל תחרותי.

וכמובן ההתמודדות הקשה מכולם – סך החובות של המועדון. הקבוצה צברה חובות עצומים של למעלה מ 1.4 מיליארד יורו, ונאלצה להתמודד עם התחייבויות להחזר החובות הנובעות מהלוואות שנלקחו לרכישת שחקנים, שיפוץ אצטדיונים והשקעות אסטרטגיות אחרות. הצורך לשרת את החובות הללו הפעיל לחץ נוסף על המשאבים הפיננסיים של המועדון, והוביל את הנהלת הקבוצה להיכנס לתכנית הבראה כוללת, ניהול חובות נבון ותכנון פיננסי , תוך כדי ניווט במורכבות של ענף הכדורגל והצורך שלא לפגוע בהישגים המקצועיים.


מצבה של ברצלונה בולט כייחודי מכיוון שלמרות שהקבוצה השיגה הצלחה מקצועית משמעותית ויצרה אפיקי הכנסות משמעותיים, המועדון עדיין התמודד עם אתגרים פיננסיים. אנומליה זו מדגישה את האופי החריג של המקרה של ברצלונה, שכן הצלחה מקצועית בדרך כלל קשורה לשגשוג כלכלי במועדוני כדורגל. במקרה של ברצלונה, הקשיים הפיננסיים נבעו בעיקר מניהול כושל ולא מחוסר הצלחה במגרש. עם זאת, חשוב לציין שהצלחה מקצועית מתמשכת היא בסיסית לרווחתו הכלכלית של המועדון, ובתרחיש של ברצלונה, תקופה ממושכת של תת הישגים עלולה להוביל לפשיטת רגל.

הצלחה מקצועית בדרך כלל קשורה לשגשוג כלכלי במועדוני כדורגל אך מחייבת ניהול כלכלי הדוק

בהתבסס על ההערכה שלי, ניכר כי להצלחה המקצועית של קבוצת כדורגל יש תפקיד מכריע בשמירה על מצב כלכלי יציב ובריא אך חייבת להיות מלווה בניהול כלכלי תקין והדוק. בהקשר של ברצלונה, אם הקבוצה תחווה ירידה בביצועים ותסבול תקופה ממושכת מבלי להבטיח תארים והישגים, המשימה של שחזור מעמדה הכלכלי הופכת למאתגרת יותר.  ירידה זו בתזרים המזומנים מדגישה את הקשר הקריטי בין הצלחה במגרש לבין קיימות פיננסית עבור מועדוני כדורגל ברחבי העולם.

מקור תמונה: pexels.COM

אחת הדוגמאות הבולטות של מועדון כדורגל שהתמודד עם קשיים כלכליים שהובילו לקריסה כלכלית ומקצועית כאחד היא מועדון הכדורגל פורטסמות' באנגליה.

פורטסמות' , שהייתה בבעלותו של סשה גידמאק ועברה לאחר מכן לבעלותו של איש העסקים סולימאן אל-פחים ומאוחר יותר גם לעלי אל-פראג', חוותה סערה פיננסית עקב הוצאות יתר, ניהול כושל ורמות חוב גבוהות. הצרות הכלכליות של המועדון הסלימו, והגיעו לשיא בניהול כושל וירידה עד לליגה הרביעית בחשיבותה באנגליה, במקביל  להליכי פשיטת רגל.

בשנת 2006, גאידמק רכש את המועדון ממילאן מנדריץ' תמורת סכום מדווח של כ-30 מיליון פאונד. למרות שהנתונים המדויקים נותרו לא ידועים, הערכות הם שגאידמק הזרים למועדון כ-13 מיליון ליש"ט מהכספים האישיים שלו, בתוספת מימון נוסף מהלוואות בנקאיות בהן שימש כערב.
כבר אז חובות המועדו היו קרובים ל 80 מיליון ליש"ט, ולמרות הזכייה של המועדון בגביע האנגלי בשנת 2008, כמות החובות הכריעו והובילו את הבעלים להציע את המועדון למכירה. גאידמק התכוון למכור את המועדון תמורת 60 מיליון פאונד; עם זאת, הוא סיים הפרק שלו במועדון בעסקה עם סולימאן אל-פחים, ומכר אותה תמורת כ-40 מיליון פאונד. מתוך סכום זה, כ-25 מיליון ליש"ט הוקצו להסדרת חובות קודמים, בעוד כ-15 מיליון ליש"ט נמסרו לסשה גאידמק.
 
הבעלים החדש של הקבוצה – היה אמור להזרים למועדון  כ 50 מיליון ליש"ט אך התקשה בגיוס הכספים ולאחר 42 יום בלבד, העביר את המועדון לאיש עסקים אחר, עלי אל פראג' ללא תמורה. הקבוצה הספיקה עוד  להתגלגל לבאלרם צ'יינראי, איש עסקים מהונג קונג ולעוד 2 אנשי עסקים בהמשך אך  בעיית החובות לא נפטרה מאחר וכל אחד מאנשי העסקים שהחזיק בקבוצה בפועל – לא הזרים כספים לקבוצה ולא היו לו את האמצעים, הרצון והיכולת לעמוד בנטל החוב הכבד.
 
לבסוף  – הקבוצה עברה לבעלות ארגון האוהדים של הקבוצה – וכאן החלה התפנית בכל העלילה. 
ארגון האוהדים לא הגיע עם משאבים כלכליים שונים מהבעלים הקודמים אלא עם מוטיבציה עיקשת להביא את המועדון חזרה למקומות הגבוהים, ולהבריא את המועדון מבחינה כלכלית.  המועדון עבר תהליך הבראה וניהול כלכלי קפדני והדוק,
ותוך פרק זמן קצר ( בשנת 2013) , ולאחר ירידה עד לליגה הרביעית, שתי הליכי פשיטת רגל ואינספור עלילות דרמתיות – הצהירה הקבוצה שהיא נקייה מחובות לאחר שהצליחה לגייס כספים ולהגיע להסדר מלא עם נושי הקבוצה.

בישראל, ישנם דוגמאות מוכרות נוספות על קבוצות כדורגל ובעליהן, אשר חוו טלטלה כלכלית הרות גורל. 
ניתן למנות את המקרים של אמיר כבירי והפועל תל אביב, מכבי נתניה של אלי שגב,  ביתר ירושלים של חוגג ועוד רבים כדוגמא לאופי הרעוע של היציבות הפיננסית במועדוני הכדורגל הישראליים. 

מקרים אלו מדגישים את הצורך של בעלים ומחזיקי עניין בכדורגל הישראלי לאמץ אסטרטגיות פיננסיות חזקות, לטפח שקיפות ולתעדף קיימות ארוכת טווח כדי להגן מפני מיתון כלכלי בלתי צפוי

בעוד שישראל אולי לא נהנית מאותה הכרה נרחבת כמו כמה ממעצמות הכדורגל באירופה, ליגת העל הישראלית מציגה נוף ייחודי של הזדמנויות ואתגרים עבור משקיעים ורוכשים פוטנציאליים לקבוצות כדורגל בישראל. 

השקעה במועדון כדורגל בישראל עשויה להציע עלות ראשונית נמוכה יחסית לרכישת מועדונים בליגות אירופיות בולטות יותר. נתון  זה עשוי לקרוץ למשקיעים המבקשים להיכנס כבעלים של קבוצת כדורגל ללא הוצאה כספית משמעותית. יתרה מכך, הכדורגל הישראלי ראה שיפורים מתמידים בתשתיות ובסטנדרטים המקצועיים, המרמזים על פוטנציאל צמיחה עם ניהול נכון והשקעות אסטרטגיות.

אחד היתרונות הבולטים של התעמקות בכדורגל הישראלי טמון בקהל האוהדים הנלהב שלו. הכדורגל נהנה מקהילת קהל נלהבת בישראל, עם אוהדים מסורים עמוקים לספורט. מועדון מנוהל היטב המטפח קשר חזק עם תומכיו עומד להפיק תועלת מקהל מעריצים נאמן זה, המתורגם לגידול במכירות כרטיסים, הכנסות ממוצרים והזדמנויות חסות. ניתן למנות לדוגמא את מכבי חיפה, שלאורך שנים אצטדיון אליעזר שימש כמגרשה הביתי, והכיל רק 14 אלף מקומות ישיבה. לאחר שאצטדיון עופר נבנה, ומספר האוהדים היכולים להיכנס למשחקי הקבוצה הכפיל את עצמו, גדלו באופן ניכר מספר המנויים למשחקי הקבוצה וברוב המשחקים – האצטדיון זוכה לתפוסה מלאה. מגמה דומה ניכרת  גם לגבי קבוצת באר שבע ומכבי תל אביב. 

עם זאת, בין היתרונות הללו מסתתרים אתגרים בולטים. בעוד שעלויות ראשוניות עשויות להיות נמוכות יותר בישראל, המשאבים הכספיים הכוללים בכדורגל הישראלי מוגבלים יחסית. אילוץ זה עלול להפריע למועדונים להתחרות בצורה יעילה עם עמיתים עשירים יותר, הן בארץ והן על הבמה האירופית. בנוסף, זרמי הכנסות כגון זכויות טלוויזיה וחסויות בכדורגל הישראלי עשויים שלא להיות משתלמים כמו אלו בליגות מבוססות יותר, ומשפיעים על הקיימות הפיננסית של המועדון ועל יכולתו למשוך כישרונות מהשורה הראשונה.

יתר על כן, המורכבות הגיאופוליטית סביב ישראל מציגה שכבה של מורכבות למועדוני כדורגל. נושאים כמו מלחמה אזורית, חששות ביטחוניים וסכסוכים פוליטיים פוטנציאליים יכולים להשפיע על הפעילות והתחזית הפיננסית של המועדון, ולהוסיף מימד נוסף של שיקול למשקיעים פוטנציאליים המעוניינים להיכנס לליגת העל הישראלית. בניווט בין היתרונות והאתגרים הללו, על המשקיעים לשקול בקפידה את הדינמיקה הייחודית של הכדורגל הישראלי כדי לקבל החלטות מושכלות המתאימות ליעדים האסטרטגיים שלהם בתחום הבעלות על כדורגל.

 

מחקרים אקדמאים על כלכלת הספורט

במחקרו על פשיטות רגל של מועדוני כדורגל חשף פרופ' סטפן שימנסקי כמה תובנות מכריעות ששופכות אור על הפגיעות הפיננסיות בתחום הכדורגל.
מחקריו הדגישו את ההשפעה המזיקה של ניהול כושל פיננסי על מועדוני כדורגל, והדגישו כיצד החלטות פיננסיות גרועות ואסטרטגיות בלתי בנות קיימא עלולות לעורר סערה פיננסית. יתרה מכך, המחקר העלה לאור את המגמה הרווחת של מועדונים להסתמך יתר על המידה על העברות שחקנים כמקור הכנסה ראשוני, נוהג שיכול להגביר את חוסר היציבות כאשר תנאי השוק משתנים.

ממצא מהותי בעבודתו של פרופ' שימנסקי הוא ההשפעה העמוקה של הסלמה בשכר השחקנים על כספי המועדון. המחקר חשף כיצד עלויות השכר העולות, המונעות על ידי לחצים תחרותיים ודרישות שחקנים, יכולות להכביד על משאבים פיננסיים ולהעלות את הסיכון לפשיטת רגל אם לא מנוהלים בצורה נבונה. בנוסף, המחקר הדגיש את ההשפעות השליליות של רמות חוב גבוהות על מועדוני כדורגל, במיוחד כאשר חוב נרכש עבור רווחים לטווח קצר או השקעות לא זהירות.

יתרה מזאת, הניתוח של פרופ' שימנסקי התעמק באתגרים המשמעותיים שעומדים בפני מועדונים לאחר הירידה מליגות מהשורה הראשונה, שבהן אובדן זכויות שידור משתלמות ועסקאות חסות עלול להגביר עוד יותר את היציבות הפיננסית. לאור ממצאים אלו, המחקר מדגיש את הצורך הקריטי בתקנות פיננסיות חזקות ובמבני ממשל יעילים בתוך מועדוני כדורגל כדי להבטיח את בריאותם הפיננסית וקיימותם לטווח ארוך. מחקרו של פרופ' סטפן שימנסקי משמש אבן יסוד לקבלת החלטות מושכלות ולגיבוש מדיניות שמטרתה לשמור על היסודות הפיננסיים של מועדוני כדורגל בתוך נוף כלכלי דינמי ומאתגר.

סיכום

בהתעמקות במקרים אלו של טלטלות כלכליות בקרב קבוצות הכדורגל ובעליהם ברחבי העולם ובישראל בפרט, עולה נרטיב רב-גוני, המדגיש את המשמעות של חוסן פיננסי, תכנון אסטרטגי ומבני ממשל יעילים בטיפוח שגשוג ואריכות ימים של מועדוני כדורגל. על ידי למידה מאתגרי העבר ויישום שיטות פיננסיות תקינות, בעלים ומשקיעים בכדורגל העולמי והישראלי בפרט יכולים לחזק את המועדונים שלהם מפני אי ודאות כלכלית ולטפח נתיב בר קיימא לצמיחה והצלחה בנוף הדינמי של בעלות על כדורגל.

המאמר נכתב על ידי אלמו שבבאו, כלכלן ויועץ פיננסי,אין לראות באמור המלצה כל שהיא, התוכן הינו לצרכי למידה בלבד.

עגלת קניות
דילוג לתוכן