הצרכנות בישראל משפיעה באופן משמעותי על כלכלת המשפחה, כאשר דיור, מזון, בריאות, חינוך, תחבורה ופעילויות פנאי ממלאים כולם תפקידים מרכזיים בעיצוב הוצאות משק הבית. עלויות דיור גבוהות בערים כמו תל אביב ובגוש דן, יחד עם הוצאות על מזון, בריאות, חינוך, תחבורה ופנאי, מדגישות את הצורך של משפחות לאזן בזהירות את הוצאותיהן עם חסכונות והשקעות כדי להבטיח יציבות פיננסית לטווח ארוך.
צרכנות ירוקה ובת קיימה של משפחה בישראל יכולה להועיל כלכלית למשק הבית. שילוב אלמנטים של קיימות בכלכלת הבית יכול לחסוך המון כספים וכן להפחית זיהום בעולם וסיוע בבלימת ההתחממות הגלובלית.
מחקרים על כלכלת משקי הבית והתנהגות צרכנים בישראל שופך אור על דפוסי הוצאות, החלטות פיננסיות והשפעות חברתיות-כלכליות המשפיעות על הוצאות המשפחה.
נתונים מראים כי בעולם המערבי יש גידול במודעות להשפעות הסביבתיות של צרכנות, מה שמוביל לביקוש למוצרים ידידותיים לסביבה. במשק הבית יש עלייה בשימוש במכשירים ובצריכה של משאבים, והטכנולוגיה מובילה להשפעות שליליות נוספות על הסביבה
מחקר של רונ בר צורי ונדב שרצקי
עם זאת, ניתן לראות בסקרים ומחקרים כי צרכנים עם מודעות סביבתית רגילה נוטים להעדפת מוצרים ירוקים.
במחקר שנעשה על צרכנות בת קיימה של משקי בית בישראל, שנכתב על ידי רוני בר – צורי ונדב שרצקי ,
נמצא כי למגזר, לגיל, לרמת ההכנסה ,להשכלה ולרמת הדתיות יש קשר למידת הצרכנות בת
הקיימה של משק הבית בישראל.
המחקר מתאר את המעבר מצרכנות רגילה לצרכנות בת קיימה במשקי הבית.
עיקרי הממצאים מהמחקר הם:
- תחושת הדאגה: התחממות כדור הארץ וזיהום מקורות המים מפעילים תחושת דאגה גבוהה יותר בציבור מאשר נושאים כמו פסולת לא מתכלה ואנרגיה נקיה.
- רצון לשינוי: רוב המשקים מכירים את התו הירוק ומתחשבים בהשפעת המוצר על הסביבה בבחירתם, ויש רצון לשלם יותר עבור מוצרים ידידותיים לסביבה.
- פערים בהתנהגות: נמצאו פערים גדולים בין המיחזור של מוצרים שונים, עם שימוש נפוץ יותר בבקבוקי פלסטיק מאשר באריזות מזון רב פעמיות.
- המחקר מראה שהיעדר מתקני מיחזור בסביבת המגורים הוא הסיבה העיקרית לאחוז נמוך של ממשקים שממחזרים פסולות בשיעור גבוה יותר.
- משקי הבית הישראליים מתקשים להשתמש במוצרים אורגניים בתדירות גבוהה, אך רובם מתחשבים בשימוש בהם.
- רוב משקי הבית מעדיפים נורות חוסכות אנרגיה ושוקלים את מידת הזיהום של מוצרים צורכי חשמל או דלק בעת רכישתם.
- קבוצות ספציפיות בחברה הישראלית, כגון מבוגרים, חילוניים, ואנשים עם רמות השכלה והכנסה גבוהות, מציגים שיקול חשוב לצרכנות בת קיימה.
- אף על פי שרק מעטים מתארים את עצמם כ"צרכנים ירוקים" במידה רבה, רובם כן מתייחסים לנושאים של סביבה וצרכנות בת קיימה בשיקולים ברכישתם.
- השוואות בינלאומיות מראות על פערים גדולים בין ההתנהגות של משקי בית בישראל לבין אלו במדינות אחרות, כגון ישראל לעומת גרמניה וצרפת.
הספרות המקצועית בתחום מלמדת כי "צרכנים ירוקים" הם לרוב אנשים מבוססים מבחינה כלכלית, צעירים יחסית
(בטווח גילאים שבין 30 ל 49) ובעלי מודעות בריאותית. דבר מעניין שהחוקרים ציינו, הוא שלמרות שהנתונים מצביעים שכאשר המצב בו הכנסה של משקי הבית עולה, הם משתמשים יותר בחשמל ובמכשירים חשמליים כמו טלוויזיות ומחשבים. הם גם מחליפים מכשירים באופן יותר תדיר, וזה גורם ליותר פסולת, וכך נוצר מצב של צרכנות שמזיקה לסביבה ופוגעת בה,
עדיין – אנשים עם הכנסה גבוהה נראים כמי שמסכימים עם הצורך להתחשבות בסביבה ורוצים להפחית את ההשפעה השלילית שלהם לסביבה. הם משקיעים בצרכנות שמתחשבת בסביבה ומנסים לבחור באפשרויות שלא מזיקות לסביבה כמה שאפשר. זה מעיד על מודעות ומחויבות מובנת לשיפור איכות הסביבה.
לעומתם, אנשים עם הכנסה נמוכה נתקלים בקשיים רבים כאשר מדובר ברכישת מוצרים ידידותיים לסביבה. הם נמצאים במצב כלכלי שבו המחירים הגבוהים של מוצרים אלה מהווים קושי נוסף. בנוסף, הם פחות מתמקדים בצרכנות בת קיימה וזה משפיע על ההחלטות שלהם ברכישות.
צרכנות ירוקה מתייחסת לצורת צריכה שמתמקדת במוצרים ושירותים המיוצרים ומסופקים בדרכים הפוגעות בסביבה בצורה מינימלית. למרות שזה יכול להיות קשה ויקר יותר, צרכנות ירוקה יכולה להביא לשיפור באיכות הסביבה וליציבות כלכלית וחברתית.
פעולות פשוטות כמו קבלת כספי הפיקדון המוחזרים עם השבת בקבוקים למחזור, יכולות לשפר את הסביבה ולסייע במצב הכלכלי. אולם, חוסר מודעות לנושא עשוי למנוע מאנשים לקבל החלטות שיכולות לשפר את המצבים הללו.
שיפור מצב כלכלי באמצעות צרכנות ירוקה ובת קיימה
מחקר שנכתב על ידי צוות מחקר מאוניברסיטת סטנפורד ופורסם ב-2020 בכתב העת "Sustainability" בשם "השפעת הצריכה הירוקה על המצב החברתי-כלכלי: מחקר בפיתוח בר קיימא" מראה כי צרכנות ירוקה יכולה להשפיע חיובית על מעמד כלכלי, ולקדם צמיחה כלכלית ושיוויון חברתי.
מהמחקר עולה כי צרכנות ירוקה יכולה להוות כלי יעיל לשיפור מעמד סוציו-אקונומי. המחקר מצא קשר חיובי בין השימוש במוצרים ושירותים ירוקים לבין רמת הכנסה והצרכים הבסיסיים של האוכלוסייה במעמד הנמוך. נמצא גם כי צרכנות ירוקה יכולה לשפר את תחושת השייכות והמעורבות החברתית של אוכלוסייה זו.
על פי המחקר, כדאי למדינות לקדם מדיניות תומכת במוצרים ושירותים ירוקים באמצעות כלים כגון סיוע כלכלי לרכישת מוצרים ירוקים וקידום תחרות בין יצרנים לייצר מוצרים ירוקים במחירים נמוכים יותר.
"השפעת הצרכנות הירוקה על המצב הסוציו-אקונומי"
מחקר נוסף שנעשה על ידי צוות מחקר מאוניברסיטת קולומביה ופורסם בכתב העת "Sustainable Development" בשנת 2018, בחן ובדק האם צרכנות ירוקה יכולה לשפר את מעמדם הכלכלי של אנשים במעמד סוציו-אקונומי נמוך.
המחקר מצא קשר חיובי בין השפעת צרכנות ירוקה לבין עלייה בהכנסה ובהרגלי הצריכה הבסיסיים של האוכלוסייה במעמד נמוך. כמו כן, נמצא כי צרכנות ירוקה עשויה לשפר את תחושת השייכות החברתית של האוכלוסייה הזו.
מהממצאים ניתן להסיק כי צרכנות ירוקה היא כלי יעיל לשיפור מעמד סוציו-אקונומי נמוך. המחקר מציע כי מדיניות ותוכניות לקידום צרכנות ירוקה עשויות להיות יעילות במניעת פערים חברתיים ובשיפור תנאי החיים של אוכלוסייה במעמד נמוך.
מנגד "מתן איכות חיים יסודית דורש יכולת להשיג מגוון של צרכים יסודיים"
מתן איכות חיים יסודית דורש יכולת להשיג מגוון של צרכים יסודיים, כולל אוכל, מגורים, בגדים, תחבורה ושירותי בריאות וחינוך. צרכנות ירוקה, המבוססת על צריכה מודעת ומודרכת, עשויה להגביל את הצריכה הכלכלית הזו ולהשפיע על היכולת להשיג את הצרכים הללו. כך עולה ממחקר נוסף שנערך באוסטרליה בשנת 2017 ופורסם בכתב העת
"Journal of Consumer Culture".
לסיכום חשוב להבין כיצד ניתן להשתמש בצרכנות ירוקה כדי לשפר את מעמדם הכלכלי של אנשים במעמד סוציו-אקונומי נמוך. כלכלת צמיחה ירוקה וצרכנות ירוקה הן כלי חשובים לשיפור מעמד סוציו-אקונומי נמוך. ביצוע מדויק של מדיניות בתחום זה עשוי לגרום לשיפור משמעותי באיכות הסביבה, בשיפור תנאי החיים ובקידום היציבות הכלכלית של האוכלוסייה הענייה.
המחקרים מציגים ראיות חזקות על יתרונות הצרכנות הירוקה למעמד סוציו-אקונומי נמוך.
לפיכך, אם נשתדל יותר ונביא את הנושא לידיעת הציבור, ניתן יהיה ליצור סביבה יותר נקייה ובריאה, לשפר את איכות החיים של תושבי השכונות הכי חלשות, ולקדם שיוויון חברתי ויציבות כלכלית.
המאמר נכתב על ידי אלמו שבבאו , כלכלן ויועץ פיננסי